אתלטים סינים משתמשים בקביעות בדיקור על מנת לרפא פציעות. דיקור ורפואה צמחית ידועים ביכולתם לעזור בהאצת תהליך הריפוי על ידי הגברת זרימת הדם לאזור הפגוע, הורדת הנפיחות, הרגעת דלקות, הקלת הכאב ושיפור בטווח התנועה.
הדיקור התפתח בסין במקביל לאומנויות הלחימה השונות שסביבן התפתחה תורה שלמה של רפואה הידועה בשם "דיט דה יאו". תורה זו פותחה על ידי נזירים על מנת לטפל בפציעות וחבלות שנגרמו במהלך הקרבות.
הטיפול בדיקור יכול להיות נקודתי, כלומר טיפול ישיר במקום הפציעה או עקיף. טיפול עקיף ניתן במידה והפציעה כואבת מכדי שניתן יהיה לגעת בה, במקרה כזה מטפלים בנקודות שונות בגוף. במקרים כאלה ייתכן והנקודה המטופלת תהיה קרובה למקום הפציעה או רחוקה יותר. לדוגמה ניתן לטפל במקרים מסוימים בקרסול על מנת לרפא פציעה בפרק כף היד.
דוגמה נוספת היא טיפול בצד ימין של הגוף על מנת להקל על פציעה בצד שמאל. ישנן גם נקודות אסטרטגיות בגוף שטיפול בהן נותן מענה לאזורים שלמים בגוף. לדוגמה נקודה מתחת לברך אשר טיפול בה מסייע בריפוי של כלל המפרקים בגוף.
מחקרים רבים מוכיחים כי דיקור סיני יעיל בטיפול בפציעות. אמנם מרבית המחקרים הם בסינית ורובם לא מתורגמים אך ישנם מחקרים נוספים מאירופה וארה"ב. אחד המחקרים הידועים נעשה בגרמניה וחקר את השפעתו של טיפול בדיקור סיני על פצועים כתוצאה מתאונות דרכים. במחקר זה נבדקו 153 בני אדם במהלך תהליך השיקום שלאחר התאונה. הם נחלקו ל9 קבוצות דומות בהרכבן.
המחקר הראה כי בכל אחת מהקבוצות חל אצל המטופלים בדיקור שיפור משמעותי בתהליך השיקום ורמת הכאב הייתה נמוכה יותר מאשר אצל מטופלים שלא טופלו באמצעות דיקור סיני. המחקר מוכיח כי דיקור מהווה כלי יעיל בתהליך השיקום שלאחר פציעה ומהווה כלי יעיל וחשוב בהליך השיקום.
הדיקור ככלי הינו יעיל ביותר כאשר משתמשים בו בהתאם לקווים המנחים והעקרונות המבוססים היטב בתחום של רפואה סינית.